האישה הבלתי רצויה

הנובלה החדשה של KR Meera היא אזהרה וחקירה של אהבה מאכלת

שֵׁם: רעל האהבה
מְחַבֵּר: KR מאירה
מוֹצִיא לָאוֹר: בית פינגווין אקראי הודו
דפים: 106
מחיר: 299 רופי

שוכן בתוך ים של אלמנות מיוסרות המזמרות את האר ראם ללא הרף בעיר הקדושה ורינדאבן, קשה לדעת אם רעל האהבה מאת KR Meera מרגיז באופן מטריד או מטריד. בלי קשר, התוצאה היא ספר שמהדהד בעוצמה עם כמה מהדחפים הראשוניים ביותר שלנו - אהבה צורכת, שנאה מאכלת, צורך בנקמה.

העלילה די פשוטה: הגיבורה, טולסי, סטודנטית מבטיחה ביותר, שסיימה לאחרונה את סימני השיא של IIT צ'נאי, אמורה להינשא לחברתה וינאי. אולם ימים לפני החתונה היא בורחת עם מדהב, עיתונאית מקסימה ובלתי ניתנת לעיון המעוררת בה תשוקה עזה, חרף דאגה הראשונית שלה לגבי התהפוכות הרבות הקודמות שלו. כשהיא משאירה מאחור משפחה שבורה והבטחה לקריירה בהירה, היא יוצאת לחיים שהם מתארים בתחילת הספר, כמו: אהבה היא כמו חלב. עם חלוף הזמן הוא מחמצן, מתפצל והופך לרעל.

מה שהכי בולט בנובלה הוא העוצמה העצומה שהפכה כעת לאופיינית לכתיבתה של מארה ושהיא הציגה באורחאר (הקנאית) הקלאסית כיום. הנרטיב משתנה באופן שוטף כך שיתאים למצב הרוח של טולסי, והופך לחלקים שווים סוחפים ומטרידים. לסירוגין בין רך ולוהט, אוהב ושנוא, שליו והרסני, מארה מצליחה לטשטש את הגבול בין אהבה ושנאה די מוקדם לתוך הספר, תוך זיג-זגוג בין ההווה של טולסי (בורינדוואן) לעברה תוך כדי בנייה עד למסקנה מצמררת. .

למרות שהוא מתורגם מהמלאית המקורית, הספר שומר מספיק על הניואנסים והעוצמה שלו, וזאת לא מעט בזכות העבודה הראויה לשבח של המתרגם מיניסטי ס. מה שבולט כאן הוא האוניברסאליות של הדימויים והרגשות שעוררים רעל האהבה. ממכלול הנמלים אוכלי הגופות החולפות על פני דפי הספר במספרים הולכים וגדלים-הן מילולית והן מבחינה מטאפורית-ועד לקבוצות הקופים הפראיות שטולסי נלחמת איתן על האוכל בוורינדוואן, התמונות מתעכבות במוחם של הקורא בצורה חתרנית.

מדהב מקושר במפורש למנאף האלוהי קרישנה, ​​בשמו ובחוסר יכולתו לכאורה להגיד לא לאהוב. טולסי מתגאה להיות מארה באי המודרנית, בניגוד לרדהה, אם כי התוצאה הסופית זהה-שניהם יצאו בחיפוש אחר קרישנה. בהתאם לאופיו הראשוני וכמעט נצחי של מיקומה של טולסי כמו גם המיתולוגיה שהיא משחקת עם מדהב, יש מעט מאוד התייחסויות לעולם המודרני מלבד כמה אזכורים דלילים למדהב כעיתונאית טלוויזיה מצליחה.

ברגעי החושך המוחלט שלה, תיאור השבריריות של הרגשות האנושיים והתשוקות האפלות שאופפות אהבה, יש משהו יווני חיובי במסע ההרס העצמי שטולסי מוביל את עצמו בזלזול. באופן עקרוני, אהבה ורוח הם רק אחד. שניהם כואבים להשתחרר מהכבלים ולהשתלט על גופות מתאימות, אומר טולסי. אבל כשהאהבה הולכת לאיבוד, הרוח יכולה לנבול. טולסי לא מצליחה לרוקן את עצמה מהרעל בתוכה למרות שנותיה בוורינדאבן, וחווה כמה רגעים של אושר מרושע באמת כשהיא מצליחה להביא כאב למדהב, למרות העובדה שהיא משקפת את הכאב הזה בעוצמה עוד יותר בתוך עצמה. הייתי צריך פצעים. כדי לפגוע בעצמי בצורה חמורה יותר, הייתי צריך עוד פצעים, היא אומרת.

לקראת סוף הנובלה בקושי 100 עמודים, לא קל להטיל אהדה על אחת משתי הדמויות המרכזיות. שניהם הותירו בעקבותיהם שובל של כעס, עצב וכאב ברצונם להיות אחד עם השני. זוהי אולי נקודת המפתח העיקרית של הספר, המשמשת כאזהרה מפני אהבה מאכלת וחקירה נלהבת של הדבר שהוא מבקש להזהיר את הקוראים עליו.