הצלם משחזר ארוחות מפורסמות מסיפורת: מאליס בארץ הפלאות ועד אוליבר טוויסט

הצלם הפריזאי צ'ארלס רו בילה שנתיים בשחזור של חגים איקוניים מיצירות בדיוניות שונות עבור סדרת תמונות בשם חגים פיקטיביים.

הצלם צ'רלס רו (משמאל) ומסיבת התה של הכובען המטורף מאליס בארץ הפלאות. (מקור: צ'רלס רו/פייסבוק)

זה לא יהיה שגוי לומר שאנייד בלייטון הייתה סופרת אוכל באותה מידה שהיא הייתה מחברת איקונית של ספרי ילדים. למעשה, אפשר להמשיך ולומר שבלייטון היה אחראי לבדו לגרום לילדים לחלום על בלינצ'ס, תותים ושמנת, סקונס חמאה, סיר עם שמנת קרושה וריבת תותים טריים, הישגים של כריכי לשון, סרדינים משומרים בעגבניות. רוטב, ביצים קשות, בצל כבוש, פשטידות חזיר, ממרח אנשובי, נקניקיות, שוקולדים, טארט ריבה ואקלרים... הרשימה יכולה להימשך עוד ועוד.

אז מי יכול לשכוח את מסיבת התה המפוארת של הכובען המטורף בסרט 'אליס בארץ הפלאות' של לואיס קרול, ואת התיאור המופתי של ג'יי קיי רולינג של כל מתוק נפלא מחנות המתוקים Honeydukes ואת ספלי הבירה בירת החמאה שטעמם כמו חמאה פחות חולנית ב'הארי' סדרת פוטר.

חלק תה מטורף בהשראת הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. (מקור: Charles Roux/ Facebook)

הקשר בין אוכל לספרות הוא קשר של פעם. אפשר אפילו לכנות את הכותבים האלה בלוגרי האוכל המקוריים, שכן כל תיאור ותיאור מנוסח בקפידה יוצר בהצלחה דימויים שיבישו אפילו את התמונות המענגות ביותר. אבל אולי לא! הצלם הפריזאי צ'ארלס רו בילה שנתיים בשחזור של סעודות איקוניות מיצירות בדיוניות שונות.

מתוך משחק הקצה של סמואל בקט. (מקור: צ'רלס רו/פייסבוק)

סדרת התמונות, חגים פיקטיביים, מבוססת על סצנות אוכל בטקסטים בדיוניים. אכילה היא פעילות חיונית, ומחברת הן תחושת הישרדות ותפקודים חברתיים. ספרות מוטמעת לעתים קרובות בדימויים של אוכל, ובמקרים רבים, דמויות עסוקות בהכנה או בצריכה של ארוחה. מוטיב האוכל מעניין במיוחד במידה שהוא חושף לעומק את חיי היומיום ואת הטקסים שלו, או שהוא נקודת ציון בסיפור הסיפור, מסביר רו באתר שלו. בראיון ל- Feature Shoot אמר רו שכילד בודד הוא ימלא את חייו ואת החללים שלו בסיפורת ספרותית, שהיווה את הבסיס גם לסדרה זו.

מתוך עלובי החיים של ויקטור הוגו. (מקור: Charles Roux / Facebook)

חגים פיקטיביים מכסה יצירות ספרותיות על פני ז'אנרים ודורות. מדייסת זהבה ושלושת הדובים ועד לאהבה בתקופת הכולרה. יש תה מג'יין אייר ועד להפצת אוכל רקוב עבור גיבורו של פרנץ קפקא ב'המטמורפוזה'. מתן חיים לסיפור, אוכל יכול גם להגדיר דמות או להעביר נושא אחר: הוא מקשר את הדמויות לזהות חברתית או תרבותית כלשהי. אפשר לומר שהכתיבה חושפת הרבה מאוד התנהגויות אנושיות כשהיא שזורה בטיפול הספרותי באוכל, שכן אוכל לא רק מזין אלא הוא גם עילה לאירועים או מטפורות דרמטיות. גם אוכל וגם מילים חיוניים למין האנושי והאופן שבו הם שזורים זה בזה בספרות רלוונטי למימד אנושי מסוים כתב רו על הפרויקט שלו.

מתוך הסרט We have Always Lived in the Castle של שירלי ג'קסון. (מקור: צ'רלס רו/פייסבוק)

אבל מה קורה לכל האוכל הזה ברגע שהם נורו? בראיון לקוורץ אמר רו שהוא ניסה לא לבזבז אף אחד. במשך כמה חודשים ידעתי בדיוק מה אני אוכל, הוא אמר.

אתה יכול לראות את סדרת החגים הפיקטיביים באתר האינטרנט של Roux (www.charlesroux.com/albums/fictitious-feasts-1/)