קארמה סוטרה: מדוע זה אפילו בהמון אנו מרגישים 'אוי כל כך בודד'?

אנו כל כך שקועים בעולם האובייקטיבי עד שאנו חוסכים מעט מחשבה על הזר הזה אלא על זרים המתגוררים בכל אחד מאיתנו.

התרופה לבדידותנו טמונה בחקר העצמי הסובייקטיבי שלנו. (מקור: Thinkstock Images)

חבל שלמרות שהתברכנו בכושר ההיגיון המאפשר לנו להבין את סביבתנו ולתקשר עם בנינו בכמה שפות אנו עדיין 'אוי כל כך בודדים'.

חרקים זעירים על צמחים מקורה

אבל מה גורם לנו להיות כל כך בודדים בכדור הארץ המאוכלס הזה? מדוע נחיל האנשים במקרה הטוב מעניק לנו נוכחות מנחמת אך אינו עושה דבר כדי להקל על בדידותנו?

תחושת הבדידות שלנו נראית כמעט בלתי מתקשרת כמו שהחכמים טענו שחכמה היא. כל מאמץ לנסות לפתור את זה רק מבודד אותנו עוד יותר. אם משהו אנו מרגישים מאוכזבים הן על ידי חוסר היכולת שלנו להתמודד עם זה והן על אדישות 'אנשים אחרים' לצורך שלנו בחיבור, שואפת את הקירות. וחזרנו לכלא הבודד שלנו.

קרא עוד

• קארמה סוטרה: במה שונה 'רוחניות' מ'דת '?
• קרמה סוטרה: ישנם שני סוגי ידע; על מה תרדוף?
• קארמה סוטרה: עונות השנה משתנות, וכך גם שלבי החיים
• קארמה סוטרה: 'היה אור לעצמך'
• כדי להתמודד עם אתגרי החיים, אני מסתכל אחורה על זיכרונות הילדות שלי; הנה למה

העולם ומציאותו הם אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד. העולם האובייקטיבי של נוף גיאוגרפי והפחתות מדעיות והגיוניות מציע מידע וידע אחיד למי שמחפש אותו. אך עולמו הסובייקטיבי של הפרט מוקף באזורים של חושך בלתי חדיר. מעמקי אישיותנו, חלומותינו, פחדינו אינם ידועים אפילו לנו. יש עצמיות בתוך העצמי שאנו נתקלים בהן כאשר אנו נחשפים לגירויים חיצוניים. האני הזה שעולה לידי ביטוי עשוי לזעזע או להפתיע אותנו. כך או כך, זה בהחלט מפחיד אותנו כיוון שזה לא ידוע לנו.

אנו כל כך שקועים בעולם האובייקטיבי עד שאנו חוסכים מעט מחשבה על הזר הזה אלא על זרים המתגוררים בכל אחד מאיתנו. אולי אנו חוששים מהזר הזה. היינו רוצים להאמין שאנחנו כל מה שאנשים תופסים אותנו. וכל המאמץ שלנו מכוון להיות התוצר של ההתניה שלנו. להיות מי שמצופה מאיתנו להיות, להגיד מה שצפוי לנו לומר ... כיצורים חברתיים זה בריא כיוון שהחברה עוסקת בסדר והפעולות הצפויות שלנו מעניקות לה את היציבות לה היא צריכה לשגשג. אך לצפות לחברה זו, אשר הוא חלק מהעולם האובייקטיבי, לרפא אותנו מבדידותנו הוא תרגיל חסר תועלת.

התרופה לבדידותנו טמונה בחקר העצמי הסובייקטיבי שלנו. הזר או הזרים המתגוררים בכל אחד מאיתנו. העומקים והרבדים המרתקים של האישיות שלנו שמחכים להיחקר. מי אנחנו? למה אנחנו כמו שאנחנו? מה אנחנו באמת רוצים? מדוע קמנו? מי דוחף אותנו להמשיך למרות הסיכויים שלנו?

מה הם כל הצמחים

להיות שקוע במעמקי הווייתנו הוא כמו להיות על אי לא נחקר שמחכה להתגלות. זה רומן לכל החיים. ברגע שאנו מכירים את ההוויה הפנימית הרב -גונית הזו, אנו מפסיקים להיות בודדים. אנו אולי לבד אך לעולם איננו בודדים.