אף מדינה אחרת בעולם לא יכולה להתפאר בחתונות שלהן כפי שהאינדיאנים עושים זאת, על פי הספר 'החתונה ההודית הגדולה: המדריך האולטימטיבי לדאמים' (מקור: Creative Commons) חלפו הימים שבהם רוב הנישואין היו 'מסודרים' וחתונות היו יותר עסקה ולא קשר אהבה, כאשר הורי הבנים רצו 'סושיל וסונדר בהו', שינהל את הבית וילד תינוקות.
היכנסו ל'חתונה ההודית הגדולה 'של העידן החדש ולכלותיהם ולכלותיהם. הספר-החתונה ההודית הגדולה: המדריך האולטימטיבי לדאמים-הוא פרשנות לתעשיית החתונות ההודית הקיימת בסך 38 מיליארד דולר, למרות שהיא קובעת כי המושג 'באושר ועושר' קיים בעיקר בסיפורים ובסרטים קומיים.
בשלושים השנים האחרונות נרשמה התקדמות מדהימה בתעשיית החתונות ההודית. מהבית למלון, ורדים להפלגות, 'צ'אי' לשמפניה ומ'דיל 'גדול לחשבון גדול - ההודים די המציאו מחדש את כל נוף החתונה. הכלה כבר לא ביישנית, החתן כבר לא מתוח, לפי הסופרת סאקשי סאלב בספרה, בהוצאת רופה.
הכלות של היום בטוחות יותר וחזקות יותר, בעוד שהגברים ממש לא השתנו כל כך, מוסיף סאלב. הבנים רוצים לצאת עם כוכב רוק אבל מתחתנים עם הנזירה מהשכנה. החדשות הטובות הן שנשים לומדות כעת כיצד להתמודד עם זה בהצלחה, אומרת המחברת. סאלב, רווקה בעצמה, אומרת כי חלה עלייה של 100 אחוזים בשיעורי הגירושין, והסיכוי שהזוג הטרי יישאר יחד כל חייהם הוא קלוש מאי פעם.
השינוי הוא קבוע
מבחינת שינויים אחרים, מערך ה'פוג'ות 'החגיגי בפרשת החתונה הוחלף כעת בשורת מסיבות. חודש לפני החתונה, הכלה והחתן מתחילים להיכנס לפאניקה. אפשר היה לחשוב שמדובר בטלטלות לפני החתונה, אבל זה לא זה. 'המטאטא' (חתן וכלה) מלחיץ על הופעת 'ליל הסאנג'. בימינו אימוני ריקוד הם עסק רציני. הכוריאוגרפים המקצועיים גובים כל דבר בין 1,500 ל -3,000 רופי לשעה, אומר המחבר. שיגעון הביצועים אינו מוגבל
לצעירים, עם לא מעט דודות ודודים שנרגשים בחשאי מהופעה על הבמה, אומר המחבר.
אפילו הרעיון לארח חתונה בבתי אבות מיושן כעת, על פי הספר. העניין הוא לקחת את האורחים ליעד נופש אקזוטי, או להביא יעד לחופשה לאורחים ... אולם אירועים במלון יכול להיות מעוצב מחדש כמו באלי ובית חווה יכול בקלות להפוך ליוון, אומר סלבה. החתונה ההודית המשוכללת היא נושא פופולרי בבוליווד מאז שנות התשעים. מעניין שאפשר לראות את העברת קדחת החתונה כזאת מסליל לחיים האמיתיים. סרטים כגון דילוואלה דולהניה לה ג'אנג ' ילדה את הדמויות האולטימטיביות של אבא-אבא-בואה-דאדי, אומר הספר. וזה תרגם את עצמו כעת גם לתרחיש החתונות ההודי.
תעשיית מיליארד הדולר
עשר מיליון חתונות הודיות מתקיימות מדי שנה - המשמעות היא שכ -30,000 נישואים מדי יום! שווי תעשיית החתונות מוערך בכ -38 מיליארד דולר וצומח בקצב נפץ של 25-30 אחוזים מדי שנה. תקציב המעמד הבינוני הממוצע לחתונה נאמד בסביבות 34,000 $ (בסביבות 19.01 lakh Rs). ישנן כ -2000 חתונות יוקרה בהודו מדי שנה.
אלה אקסטרווגנזיות מרובות ימים, הכוללות פירוטכניקה, הופעות של שחקני בוליווד, כוכבי מוזיקה בינלאומיים
ואלף מוזמנים. אין ספק שחתונות הודיות הן ללא ספק המפוארות, הדקדנטיות והכיפיות ביותר. אף מדינה אחרת בעולם לא יכולה להתפאר בחתונות שלהם כמו שההודים עושים זאת, אומר הספר.
בהמשך דיבור על עצום התעשייה, סאלב כותב כי חתונות הודיות כולן עוסקות בתרומה עצומה לכלכלה. ישנם מיליוני אנשים המנהלים את בתיהם הודות לתעשייה הפורחת הזו - קייטרינגים, בולגרים, 'טנטוואלאס', 'לייטוואלאס', 'סאונדוואלאס', תקליטנים, 'פולוואלאס', 'מהנדיוואליס', קוסמטיקאיות, מעצבי אופנה ותכשיטנים יהיו כולם אם לא היו חתונות הודיות שמנות גדולות, אומר המחבר.