מסע למזרח

מדוע אביו של רודיארד קיפלינג מתחנף על ידי מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.

קסם של העולם הישן: צמיד מרג'סטאן.

לא ברור מדוע דווקא בשנת 1865, לוקווד קיפלינג, צעיר בן 28, בעל סיכויים חברתיים ומקצועיים בהירים בדרום קנזינגטון, לונדון, נחת בבומביי. ייתכן שלעולם לא נדע את הסיפור המלא, כותב יוליוס בריאנט, אוצר ראשי, מוזיאון ויקטוריה ואלברט (V&A), לונדון, בקטלוג שכותרתו ג'ון לוקווד קיפלינג: אמנויות ומלאכות בפנג'אב ולונדון (נכתב במשותף עם סוזן וובר, מייסדת -דירקטור, מרכז לתארים מתקדמים בארד). הוא יצא בשנת 1865 עם אשתו (ההרה) לבומביי, עם כל הסיכונים לבריאותם שהחלטה כרוכה בכך, רק על סמך חוזה לשלוש שנים ללמד פיסול אדריכלי. יכול להיות שזה היה מקרה פשוט של הזדמנות כלכלית, של 'לך מזרחה, צעיר', הוא כותב. סיפורו של לוקווד מעניין את ההיסטוריה של האמנות ההודית - הוא היה אמן, אוצר, מורה, עיתונאי, ואביו של הסופר המפורסם, רודיארד קיפלינג. בלונדון, לוקווד מתעורר לחיים באמצעות תערוכה ב- V&A, שכותרתה 'לוקווד קיפלינג: אומנויות ומלאכות בפנג'אב', שם מראיין בריאנט את מסעו של האיש שתיעד את מסורות האמנות והיצירה של הודו לצריכה מערבית.

זה התחיל כתערוכה של איש אחד על הדברים שהוא עשה, אומר בראיינט, בן 58. עד מהרה התרחב לסיפור גדול בהרבה של אנגלי שעבד בהודו בצל מלחמת העצמאות הראשונה בשנת 1857. דברים השתבשו להחריד. והוא ניסה לבנות גשרים חדשים עם מורשת ותרבות הודית שהעם הבריטי יכול להבין. האוצר, שעבד על חומרים המקיפים את לוקווד ב -25 השנים האחרונות, קבע, לפיכך, את התוכנית לתזמון המקביל לשנה ה -70 לעצמאות ההודית.

סקיצה של מגולף עץ מאת לוקווד קיפלינג. (מקור: Royal Collection Trust/הוד מלכותה אליזבת השנייה 2016)

הקסם של לוקווד לאמנות ועיצוב הודי, הונע מביקור ב'התערוכה הגדולה של 1851 ', התערוכה הבינלאומית הראשונה של מוצרים מיוצרים בארמון קריסטל בלונדון, שם נתקל בדוגמאות צבעוניות של צעיפים קשמיריים, סארי מבנראס, גילופי עץ ושנהב וכן הלאה. ב- V&A מציגים תערוכות דומות את חלל הגלריה, שנרכש מהאוסף של V&A וכן מהמוזיאון הביתי-גמור של רודיארד קיפלינג, יחד עם עדויות להישגיו של לוקווד כגון פסליו, רישומיו ורכישותיו.

חיות וצמחים ביומית יער גשם טרופי

הקריירה המוקדמת של לוקווד בלונדון ראתה בו פסל ומתאמן מתאמן בכמה מאולפני האדריכלות והעיצוב המתקדמים בלונדון. הוא השתתף בשיעורים במשרה חלקית בבתי הספר המקומיים לעיצוב. במהלך השנים 13-14 המוקדמות של הקריירה שלו, הוא רכש מגוון כישורים כמעצב, דוגמן ופסל, שהכין אותו לקראת עבודתו הראשונה בהודו כמורה ומתרגלת פיסול אדריכלי, כותב בריאנט. באותה עת, למערב למדו כמה שיעורים על עיצוב מודרני מהודו באמצעות כתביהם של אלה כמו האדריכל אוון ג'ונס (דקדוק הקישוט, 1856), ההיסטוריון ג'ון רוסקין, הסופר ג'ורג 'בירדווד וויליאם מוריס (שמחקריו ואוספו נתן השראה לתערוכת 2015 ב- V&A, 'בד הודו').

צמחים חד שנתיים שפורחים כל הקיץ

בשנת 1865, כאשר עבר לבומביי, העיר פרחה - קווי רכבת חדשים וסחר בכותנה הלכו והתרחבו. הוא חתם על חוזה לשלוש שנים ללימוד קרמיקה ופיסול אדריכלי בבית הספר לאמנות ולתעשייה סר ג'מסג'י ג'יבייהוי שהוקם לאחרונה (כיום בית הספר לאמנות סר ג'יי ג'יי). בית הספר לאמנות של בומביי, שהוקם בשנת 1856, היה השלישי ברשת חדשה של בתי ספר לאמנות קולוניאלית בריטית, אחרי מדרס (1853) וכלכותה (1854), כותב בריאנט. כמה ועדות עשו את הסיבובים להחייאת הסגנון הגותי במומבאי (הבולט ביותר הוא טרמינוס ויקטוריה, שתמונתו מופיעה בתערוכה), ותפקידו העיקרי של קיפלינג היה לתרום לקישוטים האדריכליים בחלק מהבניינים האלה.

דיוקן של עמיתו של לוקווד בהאי ראם סינג, שצייר רודולף סווובודה. (מקור: מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון)

התפתחות נוספת במדינה באותה תקופה הייתה השקעה מוגברת במחקרים ההיסטוריים ובסקרים האתנוגרפיים, והיקף זה של מחקר וסקרים בנושא מלאכת יד ומסחר הביאו את קיפלינג לכפרים נידחים ברחבי הארץ. הוא ביקר בעלי מלאכה בעבודה בשמלה, בומביי, דלהי, אגרה, לוקנוב ואמריצר וצייר סקיצות של למשל צבעים בקאנפור או חוצבי העצים בסימלה. הוא גם עשה רישומים של נולים וכלים, ורשם בזהירות את תהליכי הייצור. חלק ניכר מההקלטות שלו היו סדרת הסקיצות שלו המתארות גידול כותנה במערב הודו, שנסעה לתערוכה הבינלאומית של וינה משנת 1873, אחת מ -28 התערוכות הבינלאומיות שאצר. הוא יצר דימוי הרואי של אומני הכפר ההודים הצנועים, אומר בראיינט.

בלהור היה חלק ניכר מהקריירה שלו, כמנהל בית הספר החדש לאמנות. הוא עבר לבירת פונג'אב בשנת 1875 כדי לארגן בית ספר לאמנות בלהור. שם מצאנו גם את רוב החומר לתערוכה, אומר בראיינט. המכללה הלאומית לאמנויות בלהור ומוזיאון לאהור עדיין מאכלסים את הדיוקנאות שלו. הסיפור גם מנווט בקצרה לעבר קולקטה, שם, בקתדרלת סנט פול, הוא עיצב את האנדרטה לג'ון פקסטון נורמן. בספר הרישום שם מצאנו את הערך שלו שם תיאר את בנו שזה עתה נולד, רודיארד, ותיאר את עצמו כפסל אדריכלי, אומר בריאנט. ואז הייתה שימלה, שם עיצב בגדים לכדורי המשנה, ואשתו התעסקה בתיאטרון חובבים בתיאטרון חאטי. הוא פרש בשנת 1893 וחזר לאנגליה, שם עבד כמאייר ספרים ומעצב עד מותו בשנת 1911.

לוקווד עם הבן, רודיארד. (מקור: אמון לאומי, צ'ארלס תומאס)

בתערוכה מוצג גם בנו, רודיארד. לאחר שפרש, עבד עם רודיארד. הרבה בספר קים וג'ונגל הוא באמת הזיכרונות של לוקווד מהודו. רודיארד עזב את הודו כשהיה בן חמש וסיים את לימודיו באנגליה. הוא חזר כשהיה בן 16. הוא חי בהודו רק מגיל 16 עד 24. רודיארד סמך על אביו בגלל הרבה אופי וצבע ואנקדוטות. לוקווד הוא ללא ספק האיש מאחורי ספר הג'ונגל, אומר בראיינט.

צמחים שיכולים לגדול בתוך הבית ללא אור שמש

ההישג הנוסף של לוקווד היה פרויקט הגמר שלו, בשיתוף עם עמיתו בהאי ראם סינג (שהמשיך לקריירה משלו כאדריכל, אומר בריאנט), ובו יצר חדרים בסגנון הודי למשפחת המלוכה הבריטית בפארק באגשוט בסורי. ובאוסבורן, שלם עם חפצי אמנות וציורים. המלכה ויקטוריה מעולם לא נסעה להודו אבל הודו הגיעה אליה, הוא אומר.