הבמה היא המרחב שלי למחאה: סאהיב סינג על המחזה החדש שלו בנושאי נשים

המחזה החדש של סאהיב סינג, Vagina Talks, מציב שאלות קשות רבות.

סאהיב סינג עם הבת מליקה סינג. (צילום Jaipal Singh)

חברה, פוליטיקה, היסטוריה, מיתולוגיה... הכל נגד האישה. וההשלכות שלו הן לעיני כל ולחוש בזמנים אלה, שכן מקרי אונס, הטרדה מינית נגד נשים, ראו עלייה כואבת ומדאיגה. כסופר ובמאי תיאטרון, הבמה היא המרחב שלי למחאה, מראה את התמונה האמיתית ומטילה ספק בסטטוס קוו, שניסיתי לעשות במחזה החדש שלי, אומר סאהיב סינג, על המחזה החדש שלו 'Vagina Talks'.

סינג הוא הבמאי של אדאקר מאנץ', מוהלי, והמחזות שלו ידועים כמעוררים סוגיות וחששות של ימינו. הוא מאמין שאמנים יכולים ליצור שינוי ולחולל שינוי, קטן ככל שיהיה. שיחות נרתיק צמחו מתוך הרהורים רבים ומשא ומתן פנימי. אם לא היינו מאמינים, לא היה שינוי. אנחנו חייבים להתחיל איפשהו והחלטתי להתחיל דיאלוגים על מגדר, מיניות, אלימות ופטריארכיה דרך משהו קשה, שהוא מאמץ חדש בתיאטרון פנג'אבי, אומר סינג.

ב-Vagina Talks, סינג שואב התייחסויות מההיסטוריה, המיתולוגיה ומהחברה המודרנית שלנו כדי להטיל ספק במושגים של פטריארכיה, שליטה בגברים ומרחב לא שוויוני שניתן לאישה. ב- Mahabharata, Draupadi נתפס כעל הסיבה או האשם מאחורי המלחמה, בעוד שחצייתה של סיטה את הרקה הלקסמן הייתה הצעד החשוב ביותר לקראת החלטה אינדיבידואלית. נכון או לא נכון, זו הייתה החלטה. אבל אנחנו אף פעם לא מסתכלים או מבינים את הצד שלהם. כאן ועכשיו, יהיה זה מקרה האונס הנתעב בדלהי, ילדות קטנות שנאנסות ונרצחות, המקרה האחרון של רופא וטרינרי מהיידראבאד, שנאנס ונשרף, כחברה שאנחנו הולכים אחורה, עם תרבות פיאודלית ומחשבה רגרסיבית תהליכים הסובבים אותנו. המחזה הזה שואף לדבר על הנושאים האלה, בכנות, תעוזה ובהירות. כמה זמן נמשיך לדחוף דברים מתחת לשטיח ולא להטיל ספק, משקף סינג.

בהצגה, שנמצאת בפנג'בי, יש שירים של פול קאור ושירה של סימרן אקס, כשראזה הייר שרה בהופעה חיה בזמן שהמוזיקה הולחנה על ידי אטול וסראנג שארמה. הכותרת של המחזה מגיעה מהפילוסופיה של סינג לפיה הנרתיק הוא איבר, אינו קדוש ואינו רק איבר רבייה. כשאנחנו מתייחסים לזה כמו למכונה ולא כחלק מגוף האדם, אנחנו מזלזלים בזה ואז נוצר אי השוויון, הוא אומר. רגעים של אינטימיות, אומר סינג, הם אדוקים, וההסכמה של גבר וגם של אישה להיות ביחד היא מעל הכל. חברות בין גבר לאישה היא אינטגרלית והשינוי צריך להתחיל מהבית, שבו בנים ובנות מעודדים לדבר, לשתף ולכבד זה את זה כיחידים, שבו כל נקודת מבט מכבדת ויש מקום לדיאלוג, לא מונולוג. למה אדם חייב להיות בעלים של מישהו, למה חייב להיות משחק כוח, זה הנפש ולא הגוף שצריך לקבל החלטות, הוא אומר.

סינג מוסיף כי מדובר במחזה רגיש, כזה שהוא מקווה לנסוע איתו. בתו מליקה בתפקיד הראשי. זוהי הופעת סולו של בת ה-23, בוגרת אמנויות יפות מהמכללה לאמנות של דלהי ועוסקת בתיאטרון עם אביה כבר שנים רבות. המחזה מבוסס על האידיאולוגיה של הקבוצה שלנו, משהו שכולנו מאמינים בו. אנחנו אומרים משהו חשוב, בעל ערך ובאחריות, אומר סינג.

הוא אומר שהרעיון לבת שלו למלא את התפקיד הזה היה להדגיש את הנקודה שאנחנו צריכים לנהל שיחות פתוחות ולא חששות. אם אני כאבא יכול לנהל את השיחה הזאת עם בתי, שחונכה כפרט, למה אתה לא יכול? דיברנו על הממדים והרבדים הרבים של ההפקה דרך דיונים ואני מאוד מרוצה מכמה ברגישות ובעוצמה היא הצליחה להביא את הרעיון לפועל. זה הזמן לבנות אמון, לעצב את עתיד ילדינו עם עקרונות חזקים ולצמוח ביחד, אומר סינג.