'אף אחד לא שינה את העולם בהיותו אותו דבר'

רקדנית-כוריאוגרפית קלפנה רגורמן על ריקוד הודי, מוזיקה הולנדית, הפרט והלהקה

קלפנה רגורם

מוקדם מאוד בילדותה למדה קלפנה רגורמן את חשיבות הגשרים כמטאפורות. הוריה היגרו להולנד מטמיל נאדו לפני שנולדה וזה מאמה, שרהאדה רגורמן, שירשה קלפנה את בהרטנאטיאם, צורת ריקודי מקדש שהייתה מוזרה וחדשה בנוף ההולנדי. האתגר היה לגרום לשניים להיפגש. למצוא מקום לריקוד הודי בהולנד לא היה הישג קל. כשאנשים לא יודעים על ריקוד הודי קלאסי, עבדתי קשה כדי ליצור מודעות בקרב הקהל. יצרתי סיורים משלי, והזמנתי מוזיקאים מהודו לבוא ולחנך את הקהל על מחול הודי קלאסי, אומרת קלפנה, שחקרה את הדינמיקה המשתנה בהעברת הידע בנוגע לבהרטנאתיאם במסגרת לימודיה באנתרופולוגיה תרבותית. לאחר שיצרתי מקום בהולנד כרקדן הבהרטנאטים המקצועי הראשון התחלתי להתעניין יותר ביצירת קול כוריאוגרפי משלי. נכון לעכשיו, היא מסיירת בהודו ותציג יצירת אנסמבל, ששמה שמעון, בה מגיבים בהרטאנאטים ותנועות עכשוויות למוזיקה הולנדית קלאסית של המאסטר, שמעון עשר הולט. שמעון מציג הופעות חיות של רביעיית מטנג'י מהולנד ורקדני החבורה של קלפנה, קלפאן-ארץ, והובא לדלהי על ידי חמסאדהוואני, עמותה תרבותית בצ'נאי, ו- IGL. קטעים מתוך ראיון עם קלפנה:

העצמי והחברה
הרעיון של שמעון הוא על הפרט והחברה. כיצד מתמודדים עם הציפיות, הלחצים והדרישות החברתיות? כיצד אדם מחזיק בחזון שלה ובערכיה בעולם הדורש ממך לוותר עליו? ועד כמה אנחנו כל כך מתוכנתים לעקוב אחרי הקבוצה? אנו חיים על טייס אוטומטי עד כדי כך שמדובר בתשישות של האש הפנימית שלנו ולא נותר לנו תחושת עצמי מבחינתי, חיבורים מוזיקליים נעשים בצורה שהם באמת תואמים את הרעיון של היצירה.

שומע את שמעון
שמעון עשר הולט היה מלחין ידוע בהולנד במיוחד, מפורסם ביצירתו, קאנטו אוסטינאטו. שמעתי את זה לראשונה כשהייתי בשנות העשרה המאוחרות שלי ואהבתי את זה. האופי החוזר והמינימליסטי שלו ממש מבאס אותך. בשלב זה כבר הייתי סקרן איך יהיה לעשות כוריאוגרפיה עבורו. העובדה שקנטו אוסטינאטו היא בין היצירות המבוצעות ביותר של הולט אינה משפיעה עלי. מבחינתי, לקומפוזיציה יש כוח משלה ויש לי דרך משלי לפתח אותה שאינה קשורה לפורמליות שלה.

למצוא את מקומה
מכיוון שסצנת המחול העכשווית ההולנדית כל כך מפותחת ולאסתטיקה הלא-מערבית אין לה מקום בסצנת המחול העכשווי, זה היה מסע די גדול לפיתוח הקול הכוריאוגרפי שלי. לאחר שעבדתי על פרויקטים קטנים יותר, אני הופך לחלק מבית הפקות מחול שתמך בי לפתח את עצמי וזה יצר הרבה פתיחות. עכשיו, יש לי להקת מחול משלי, Kalpana Arts Reiminaged, שהיא להקת המחול העכשווית ההודית הראשונה שהיא חלק מסצנת המיינסטרים ההולנדית. זה מרגש ביותר ושמעון הצליח טוב מאוד. היו לנו בתי קולנוע עמוסים וממש ריגש את הקהל לאורך כל הדרך. אנו סקרנים לראות כיצד ירגיש הקהל ההודי בנוגע ליצירה זו.

סצנה מעבודתה שמעון

החתימה שלה
אני משתמש באלמנטים ובטכניקות של הצורות ומפתח אותן באופן שיצור את האנרגיה, הדימוי או התחושה שאני מחפש. אז, התוכן שולט וצורת הריקוד היא כלי, שיטה לביטוי התוכן הזה. אני מתעניין כיצד האמנות יכולה לבטא או לשקף חששות חברתיים כמו שאני מעוניינת להעצים אנשים לעקוב אחר החזון שלהם ולחיות ולפתח את הפוטנציאל שלהם. אמנית לא שם כדי לשמור על הסטטוס קוו, היא שם כדי להראות משהו אחר, משהו שאף אחד עוד לא ראה. אם בתהליך זה אנשים לא יאהבו את מה שמוצג, זו זכותם הטובה. אבל אם נדאג מכך, נאבד כי לא נאפשר לחזון שלנו לחרוג מהמציאות הזו. אף אחד לא שינה את העולם בכך שהוא אותו דבר.

ירוק עד גבוה רזה לפרטיות

רעיונות אחרונים
בעבודה שנערכה לאחרונה, צלב המורדים, אני מדבר על הכוח להיות שונה, וכי המורדים בעולם יכולים לעורר את כולנו ליצור את הדרך והחיים שלנו. יצירה נוספת, סאטיאגרהא, היא חלק מפרויקט גדול יותר - אופרה של פיליפ גלאס. הוא עוסק בפגיעות ובנוכחות להיות זרז חזק יותר לשינוי מאשר להתנגדות. העבודה הבאה שאני מכין היא על אנושית: החושך הפנימי שלנו, העוסקת בצד האפל של גיבור העל ובשאלה הקיומית מה טוב, מה רע, ומי השופט על כך?