אין מחברים: מדוע הודים קשישים נכנסים ליחסים חיים

מה מכריח קשישים להיכנס ליחסים חיים ומהם כללי ההתקשרות החדשים?

ל- M Rajeswari ודאמודאר ראו נערך טקס חילופי זרים פשוט לפני שעבר לגור

מ Rajeswari חיפשה בן זוג מתאים לדאמודאר ראו במשך כמעט שנתיים לפני שמצאה את ההתאמה המושלמת. המורה בדימוס הקימה את Thodu Needa, סוכנות שתעזור לגברים ולנשים קשישים או אלמנות למצוא בן זוג לעצמם וראו, 64, מנהל בנק בדימוס, היה אחד מלקוחותיה. כשהיא פגשה אותו שוב כדי לדון במה שהוא מחפש אצל בן לוויה, הסביר לה האלמן שהוא רוצה בן זוג עצמאי ויוזם, מישהו שיחלוק את העניין שלו בחינוך.

אי שם במהלך השיחה, ראו הרים את מבטו ושניהם ידעו באותו רגע שהם חושבים על אותו הדבר. Rajeswari התאים את התיאור לשלמות. מעט ידעתי כשהתחלתי בכך, שבסופו של דבר אמצא לעצמי בן לוויה, אומר תושב היידראבאד, בן 66 כיום. מאז תחילת פעילותו של ת'ודו נידה בדצמבר 2010, Rajeswari סייע בהנחיית התאמות לכמעט 200 זוגות מעל גיל 50, כאשר כמעט 95 אחוזים מהם, כולל Rao ו- Rajeswari, בחרו במערכות יחסים ולא בחתונות רשמיות.

בדו'ח לשנת 2012 שפורסם במשותף על ידי קרן האוכלוסין של האו'ם (UNFPA) ו- Help Age International, ההערכה היא כי עד 2050 יהיו בהודו וסין כ -80 % מאוכלוסיית הקשישים בעולם. נכון לעכשיו, כ -12 % מאוכלוסיית הודו היא מעל 60. שיפורים ניכרים באיכות הבריאות גרמו גם לכך שאורך חייו של אדם ממוצע עלה. יותר ויותר, לאחר פרישה ואובדן בן זוג, מספר רב של גברים ונשים מבוגרים מוצאים את עצמם עם יותר מדי זמן ביד ואין הרבה אנשים לפנות אליהם.

חרק שחור עם צבתות על הראש

הדאוס עם בני משפחתם

Rajeswari הוא מקרה כזה. נשואה בגיל 13 לגבר בן 21, ראג'סווארי נפרדה מבעלה לאחר 17 שנות נישואים. היא חזרה לבית הוריה עם שלושה ילדים, וחידשה את לימודיה. היא המשיכה לעשות תואר שני בספרות טלוגו והצטרפה לאחר מכן לבית ספר לקהילת זילה. לאחר פרישתה, כאשר הלכה לגור עם בנה הבכור בניו דלהי, הרגישה את ייסורי הבדידות הראשונים. התחלתי לחשוב על אנשים כמוני שהם רווקים ומרגישים צורך בחברות בשלב זה של החיים, היא אומרת. היא חזרה להיידראבאד, אזור הנוחות שלה, והקימה את תודו נידה. שכרתי אולם אבל לא היה לי כסף לשלם עליו. גבתי תשלום של 300 ₪ לאדם לכיסוי דמי השכירות. באחד העיתונים המקומיים נשא דיווח קטן על המפגש הקרוב ובאותו יום, להפתעתי, הגיעו כ -70 איש מכל רחבי המדינה. חלקם נסעו כמעט 300 ק'מ כדי להשתתף באירוע, היא אומרת.

באותה קבוצה ראשונה היו כ -25 נשים, רבות מהן נבוכות ולא נוחות מהרעיון להביע צורך בלוויה בגילן. הייתי צריך להסביר להם שלהיות בן זוג זה לא רק סקס, אלא גם קשר רגשי, היא אומרת. באותה פגישה, שבה משתתפים משתנים מעובדים לרופאים, מצאו רבים בני לוויה לפי בחירתם. להפתעתי הגדולה, כ -65 אחוז החליטו להישאר יחד במקום להתחתן, אומר ראג'סווארי. עם השנים, דרגה זו רק תפחה.

פרח עם עלי כותרת לבנים ומרכז צהוב

ראו, שותפו של ראג'סווארי, אומר כי האינינג השני אינו שונה מהתחלה חדשה. החיים עוסקים בהסתגלות, אך זהו סוג התנדבותי יותר. אתה עושה את זה כי אתה מרגיש שהזוגיות שווה את זה, הוא אומר. החל מהעדפות מזון ועד הרגלי שינה ועד לא לפגוע בפרטיות זה של זה, כל זוג צריך להשלים עם כללי ההתקשרות החדשים. כמובן שלמשיכה פיזית יש את תפקידה, אך רובם מחזיקים בתאימות נפשית ואמפתיה אינטגרלית לניסיונות שניים. בגיל זה אנו מבינים שלבן הזוג יש היסטוריה, בדיוק כמונו, וצריך לחלק את זמנו ותשומת הלב שלו בין זה לילדיו. לכן, צריך לכבד את המגבלות האלה, אומר ראג'סווארי.

ראו וראג'סווארי אומרים שבגילם גם החיים המשותפים טובים יותר מכיוון שאין בעיות משפטיות או קנייניות על הפרק. למרות שכמה נשים מאמינות בשיתוף בנטל הכלכלי של חייהן המשותפות, ברוב המקרים, זה עדיין תלוי בגבר. גברים קשישים רבים שבחרו במערכת יחסים חיה מספרים שהם מנסים גם ליצור הבנה בלתי פורמלית עם משפחותיהם להורשה לבן הזוג לאחר מותם. גם עבור המשפחות, היעדר כל התחייבות משפטית מקל על קבלת הקשר החדש. ילדים רבים מברכים על ההחלטה; עם זאת, חלקם מרגישים שההורים צריכים לחיות בנפרד ורק להיפגש או לצאת יחד לחופשות, היא אומרת.

קרישן אייר (שם שונה) הוא אחד מאלה שמשפחתם מעדיפה שהוא יישאר אצלם מאשר עם זוגתו המתגוררת לאקסמי. משרת הממשלה בן ה -64 פגש את לאקסמי בן ה -54 (שונה שם) באמצעות Thodu Needa לפני כמה שנים. לאקסמי מילא את הוואקום הרגשי שנוצר לאחר מות אשתו בשנת 2010 ובשנת 2013, עבר להיידראבאד בה הוא שוהה. אבל השניים עדיין חיים בנפרד. נתתי לה בית שבבעלותי ודאגתי שיהיה לה נוח וחופש כלכלי, אבל אני נשאר איתו בבית הבן שלי ועם אשתו. כל יום, בשנתיים האחרונות, אני הולך למקום שלה ונשאר איתה עד הערב. אבל לא עברתי לגור איתה כיוון שהבן שלי רוצה שאשאר איתו. היא, לעומת זאת, מתעקשת יותר ויותר שאני צריכה להישאר איתה לצמיתות.

סוגים שונים של צמחי מדבר

זו בקשה סבירה, אבל אני צריך לגרום לבן שלי להסכים. אני רוצה לעזוב את ביתו בחביבות, אומר אייר, שיש לו שלושה ילדים מנישואיו הקודמים.
לסטיאנאראיאן קאפור בן הששים ושבע, עובד בדימוס ב- HMT, לא היה אכפת במיוחד מהסנקציות החברתיות כל עוד ילדיו היו מקבלים את החלטתו לחיות יחד עם אינדירה, אלמנה אותה הכיר בשנת 2013. כאשר אשתו נפטרה. משם בשנת 2009 ושתי בנותיו ובנו התחתנו לאחר מכן, קאפור מצא את עצמו בקצה רופף. הוא גם פרש אז והימים נמשכו בלי סוף. אינדירה מילא את החלל הזה והשניים החליטו לעבור לגור אחרי טקס חילופי זרים פשוט בנוכחות שתי המשפחות-שלושת ילדיו של קאפור ובנה של כלתה של אינדירה. מה התועלת בנישואין מחדש כאשר כל מה שאנו מחפשים הוא זוגיות? שואל קאפור.

גם מינה למב, בת 55, הרגישה כך כאשר לאחר 27 שנות חיים כאלמנה פגשה את ארון דיאו, 66, בנקאי בדימוס ואלמן באסיפה של אזרח ותיק בפונה. לאחר סדרת פגישות כשהשניים החליטו להיות ביחד, דיו נועד לנישואין, אך למב רצה לחיות יחד. בסופו של דבר הם התחתנו-אני אהיה בסדר לבדי בשישה ימים בשבוע, אבל ביום השביעי הבדידות תשתלט עלי, היא אומרת-אבל אם ניתנה בחירה, היא עדיין תבחר במערכת יחסים חיה על פני נישואים. . חששתי לרסן את עצמאותי. הילדים שלי היו בני שלוש ושבע כשהתאלמנתי - גידלתי אותם לבד וזה גרם לי להיות עצמאי מאוד. פחדתי שצריך להתפשר יותר מדי, היא אומרת.