הופעת הבכורה של המוסיקאי-יוצר וואנפרנג ק דינגדו, לורני-הפלאנור, מככבת השחקן אדיל חוסיין

סרטו החאסי הראשון של השחקן אדיל חוסיין, ויוצר הבכורה של המוזיקאי וואנפרנג דינגדו, Lorni-The Flaneur, יוקרנו בפסטיבל הסרטים הביבי ה -14 בדלהי.

אדיל חוסיין בסרט סטילס מתוך הסרט Lorni - The Flaneur; Wanphrang K Diengdoh

זוהי אמת הוכחה אוניברסלית כי שחקן בעל כישרון רב חייב להיות חסר תפקיד מוזר. הרבה ממה שאדיל חוסיין נוגע בו הופך לזהב. השחקן הבינלאומי שזכה בפרסים אינו מכיר את הצפון מזרח, ולכן הוא היה הבחירה המתאימה להופעת הבכורה של ואנפרנג ק דינגדו בסדרת הופעת החאסי אינדי נואר לורני-הפאנור. הסרט, הממוקם בשילונג, הוא סיפורו של שם, בלש מעוצב מעצמו, שהוטל עליו לחקור את היעלמותם של חפצים בעלי ערך תרבותי רב עבור החאסיס מבית.

זו הפעם הראשונה שחוסיין, שגדל בגולפרה של אסאם, עושה סרט מהצפון מזרח שאינו באסמית. שילונג לא רחוק מאוד מהמקום בו גדלתי, אם כי לא הייתי שם יותר מדי פעמים. פשוט הייתי צריך לאסוף כמה ביטויים בחאסי, אומר חוסיין, בן 55, לסרט, שעם דיאלוגים באנגלית, חסי, הינדית וביהארי, משקף את כור ההיתוך התרבותי של שילונג.

שיחים ירוקי עד לשתילת יסוד

Wanphrang K Diengdoh

לדברי דינגדו בן ה -34, כותב, במאי ועורך הסרט, חובה עלי לתעד את המציאות שאני חי בה ורואה בשילונג, הוא אומר. למגהלאיה אין תעשיית קולנוע משגשגת, לא גדולה כמו מדינות צפון -מזרח אחרות, הוא מוסיף. לסדנאות המשחק של השחקנים שלו, הוא הגיע אל חוסיין, שאחרי שקרא את התסריט רצה לשחק את ההובלה.

די סקרן אותי, אומר שחקן חייו של פי מארה'ב, שם הוא מצלם לסרטו הבא. במיוחד עם המטאפורה של היעלמות, הוא אומר.

זהו סיפור מרתק הבוחן חלומות, מציאות, אגדות עם ואגדות וסוגיות שעומדות בפני צעירים הגדלים במרחבים מקומיים. הוא מנסה להטיל ספק במעבר בין הזהות הילידית (בכמה להיאחז) לבין המודרניות (עד כמה להכיל) והיכן אנשים כמונו מתאימים, אומר דינגדו.

בסצנה, אנו רואים את שם רוכב על וספה בין הסמטאות הצרות והחשוכות של העיירה. החיפוש אחר החפצים בעלי הערך משמש כמעין אנלוגיה אישית, של אובדן משהו בעל ערך עבורך. אני אוהב את האנונימיות והעמימות של מה שאובייקטים אלה יכולים להיות לאנשים שונים, אומר דינגדו.

שם בולט מהשאר. הוא דקהאר - חצי חאסי וחצי ממקום אחר. קיבלנו אנשים שנולדו וגדלו בתנאי אקלים שונים. למרות שלילידים יש בעיה עם אנשים/מתנחלים לא מהמקום הזה, אומר חוסיין, שצוחק ביודעין מהאזכור של המרכז הבינלאומי באסאם. זה האינסטינקט הבסיסי של בני האדם שאני מכנה אותו 'יצר כלבים', זה טריטוריאלי, למרות שבני אדם מסוגלים לחמלה, הוא מוסיף.

עצים שיוצרים גדרות פרטיות טובות

בסרטון הפסקול המקורי, Dreams, מתוך הסרט, האם אנו רואים את חוסיין ראפ? רנאביר סינג יכול לראפ. אני לא יכול לעשות ראפ כדי להציל את חיי. זה מה שהזמר-כותב-הבמאי עושה, אומר חוסיין.

מוזיקה אינה ממלאת את החסר אך היא מכשיר עלילתי הנושא את הנרטיב קדימה. דינגדו, כוח מאחורי להקת הפוליטיקא-פאנק טאריק ופרויקט המוסיקה Ñion, מביא את תחושותיו הקוליות לגזירת הבמאי של 105 דקות, המהווה חלק ממה שהוא מכנה את תנועת #khasinewwave. העידן החדש של יצירת קולנוע ואמנות נולד מתוך סוג מסוים של תשאול עצמי שעובר הצפון מזרח, הוא אומר.

סרט הוא 24 מסגרות אמת לשנייה, אבל צליל הוא אמת כל אלפית השנייה. תמיד כתבתי את סרטי כמו יצירות מוזיקליות, עם מוטיב מוטיב מסוים, אומר דינגדו, שבילה זמן בעריכת טיוטות של עיצוב הסאונד עם איש הסאונד אמרית פריתם, ובוחר מוזיקה בקפידה כדי להעביר סוג מסוים של רגש. הוא עלה על סיפון גארת 'בונלו, מוזיקאי וולשי הלומד מוזיקת ​​חאסי, המנגן מעין סגנון פנימי-זר של הז'אנר. הוא גם עלה על סיפון סטפן קיי מלהקת הרגאיי The Ska Vengers, וחברו ללהקת האדריכל הקולי ומייסד שותף של ניון, Hammarsing Kharhmar, שאוהב אותו, גדל עם סיפורי עם וצורות מוזיקה המודיעות על מלאכתם.

חוסיין, שייראה גם בסרט הבנגלי בביגאלי Abyakto (Unsaid) שביים ארגון דוטה, אומר, זה מרענן לראות את סוג הקולנוע שיוצא מהצפון מזרח, יש את סרטי רימה (Das) וסרטיו של ג'הנו (Barua) da בין אחרים. דינגדו מסכים ומוסיף כי פסטיבלי הסרטים מסייעים ליוצרים עצמאיים - הכרוניקים האמיתיים של מציאות זמננו.

Lorni - The Flaneur יוקרן בשעה 20:30, 20 במאי, באודיטוריום שטיין, מרכז הגידול בהודו.