בואו לחוות את יראת הטבע על ידי רפטינג נהרות ברישיקש

זה היה יום שטוף שמש (כמו כל יום אחר בקיץ דלהי), כשהחלטתי להיכנס למים הטריים של רישיקש.

זה היה יום שטוף שמש (כמו כל יום אחר בקיץ דלהי), כשהחלטתי להיכנס למים הטריים של רישיקש ומיד התחלתי לעשות סידורים לבילוי סוף שבוע לזמן ספורטיבי בגאנגה השופעת של העיר הקדושה.

ביום שישי בערב עליתי על אוטובוס לרישיקש, כשחשבתי על הפעם האחרונה שהייתי שם. הזמן ההוא רישיקש היה רק ​​תחנת ביניים לנסיעה שלי להארסיל (עיר בין גנגוטרי לרישיקש).

כשהייתי בהרסיל, חניתי עם הגנגה המאומצת הזורמת מתחתינו ומזכירה לנו את כוחה וכשהגעתי לרישיקש ראיתי תפאורה דומה. המחנות הוצבו על שפת הנהר החולי כשהנהר הקדוש זורם במלוא עליונותו.

זמן קצר לאחר ארוחת בוקר קלה ומהירה התכוננו לקראת המעשה העיקרי והסיבה שבגללה הייתי ברישיקש - רפטינג נהרות.

ניסיון רפטינג נהרות לא היה חדש עבורי. נהניתי מהספורט קודם לכן בנהר הטסטה שבסיקים. עם זאת, לא יכולתי להנות הכי הרבה בטסטה, שלדבריה היא חווית רפטינג טובה יותר מאשר רישיקש בשל המפלים הבלתי נתפסים שלה ומהירות הנהר עצמו. עם זאת, בשל מגבלות מסוימות, יכולתי להתמודד רק עד מפלים רמה 2 בטסטה.

המחנות הוצבו על שפת הנהר החולי כשגאנגה זורמת במלוא תפארתה. (מקור: סימרן קאור)

בעוד שהטיול הבא שלי בצפון מזרח המדהים צפוי להגיע, קיוויתי לחוויית רפטינג מלאה ולכן יצאתי לצעד בגאנגה.

רצועת הרפטינג חולקה לשש רמות (Sweet 16, קרוס פייר, העכברים העיוורים, הקיר, רכבת הרים ומגרש הגולף) וכיסתה ארבע דרגות רפטינג. עם כל עלייה ברמה המפלים גדלו בכוחם. העוצמה של גנגה הייתה מובנת טוב יותר כשהיא באה במלוא העוצמה, והפחיתה את האיזון כשהיא חבטה לך על הפנים. המים המרעננים והקרירים היו תענוג.

זה היה כמעט סוריאליסטי כשנלחמנו נגד הטורנטים העצומים של הנהרות. (מקור: סימרן קאור)

במשך כמעט שעה וחצי שנפרשנו על קטע של 16 קילומטרים חתרו בעוצמה וקורעים את המפלים החזקים. זה היה כמעט סוריאליסטי כשנלחמנו נגד הטורנטים העצומים של הנהרות.

חיפושיות שחורות גדולות בבית שלי

לסיום הולם לחווית הרפטינג, היה עוד ספורט של קפיצת מצוק. (מקור: סימרן קאור)

לסיום הולם לחווית הרפטינג, היה עוד ספורט של קפיצת מצוק. בתשלום עצבני, טיפסתי על הצוק והסתכלתי למטה על הגאנגה הזורמת, רק כדי להתעצבן. ובפעולת גבורה מהירה אחת לקחתי נפילה חופשית מהצוק ללא כל תמיכה ונחתתי צורבת במי הנהר הקרים. כשהתמודדתי עם הסביבה בניסיון לשמור על צף לא יכולתי שלא להרגיש ענוה ופוחתת לפני נפלאות הטבע.

אם חשבתי שלא יכול להיות סוף טוב יותר ליום הזה, אז טעיתי. כשחזרנו למחנות שלנו והתייבשנו, השמש נבלעה בעמק רישיקש. אז, באתר הקמפינג המואר באור עמום עם הצליל הגועש של גנגה שעדיין מתעסק בענייניו, מול צללית העמק, התכופפתי ממש לעוצמתו המדהימה של המקום.

למחרת בבוקר, עד כמה שהיופי הכפרי של רישיקש משך אותי לאחור, בלב כבד ושרירים מעט כואבים, ארזתי את המזוודות והתפניתי לחום הלוהט של העיר.