הצורך לסיים את כל מה שיש על הצלחת נובע מהתנהגות מתוכנתת מראש, המושרשת בילדותנו. מרגיש אשם על בזבוז הנתח הזה על הצלחת שלך, תחשוב שוב! אכילת יותר ממה שאתה רוצה רק לסיים יכולה להוביל לתוספת קילו במחיר עצום. הצורך לסיים את כל מה שיש על הצלחת נובע מהתנהגות מתוכנתת מראש, המושרשת בילדותנו. אני מוצא שזה כה הרגל נפוץ ומכשול לניהול משקל.
המחיר שאנו משלמים הוא עצום, הן בנפרד והן כקהילה.
לאנשים הסובלים מהשמנת יתר יש סיכון כפול למחלות לב ושבץ ויותר משלש מהסיכון לסוכרת. עלייה במשקל של 5-10 ק'ג מעלה את הסיכון של אדם לפתח סוכרת מסוג 2 לכפליים מזה של אנשים שלא עלו במשקל. השכיחות של דלקת פרקים ניוונית, אבנים בכליות ובכיס המרה, צנית, דליות, דלקות כרוניות, שינה מופחתת ודום נשימה בשינה עולה ביחס למידת המשקל העודף. השמנה מגבירה את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן -סרטן השד, המעי הגס, כיס המרה, הערמונית וסרטן השד לאחר גיל המעבר. מחקרים מצביעים על כך שעלייה של 2 ק'ג בגיל 50 שנים ואילך עלולה להגדיל את הסיכון לסרטן השד ב -30 %. עודף משקל והשמנת יתר מעלה את הסיכון להתבגרות מוקדמת, שחלות פוליציסטיות, מחזוריות לא סדירה, פוריות וסיבוכים בהריון כמו סוכרת הריון ולידות דומם, רמות נמוכות של טסטוסטרון והתפתחות שד אצל בנים. זה גם מגביר את הסיכון למומים מולדים ולתינוקות גדולים.
לא ניתן להגזים בנטל הכלכלי של השמנת יתר לאדם ולאום. מחלות הקשורות להשמנה גורמות לאובדן התפוקה ולעומס על מערכות הבריאות. אובדן הפרודוקטיביות כתוצאה ממחלות הקשורות לתזונה יכול להיות עצום. מחקרים שנערכו בארה'ב מצביעים על כך שחשבונות רפואיים עקב בריאות לקויה עקב השמנת יתר הסתכמו ב -51.6 מיליארד דולר והובילו לאובדן פריון של 3.9 מיליארד דולר.
מבחינה אקולוגית, גודל כפול פירושו כפול טביעת הרגל הפחמנית! ההערכות מצביעות על כך שאדם שמנים תורם טון יותר CO2 מאדם ממוצע בשנה. במילים אחרות, אוכלוסייה רזה של מיליארד תנפח 1000 מיליון טון פחות CO2 בהשוואה לאוכלוסייה סופר-גדולה. אנשים הסובלים מעודף משקל אוכלים יותר, משתמשים יותר במזון וסביר יותר להימנע מתחבורה ציבורית מה שהופך אותה לפגיעה כפולה בסביבה. כמו כן, ייצור המזון הוא מקור עיקרי לגזי חממה.
לכן, אל תדאג להשאיר חתיכה בצלחת שלך כאשר מלא בנעימים וטוב יותר עדיין תשרת את עצמך רק ככל שתוכל לסיים.